התמכרות היא מושג שרבים משתמשים בו בקלות, אך למעשה טומן בחובו משמעויות עמוקות ומורכבות. כשמדברים על התמכרות, לרוב עולה בדמיון דימוי קיצוני של אדם חסר בית, מוזנח ומנותק מהחברה, המכור לסמים קשים. אבל זוהי רק פיסה קטנה בפאזל. התמכרות היא הרבה יותר נפוצה ומגוונת ממה שנהוג לחשוב. למעשה, מדובר במחלה כרונית הפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, ללא הבדל מעמד, השכלה או רקע תרבותי. היא יכולה להופיע במגוון רחב של התנהגויות כפייתיות, החל מחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים ותרופות מרשם, ועד להתמכרויות התנהגותיות כמו הימורים, אכילה, מין, קניות ועוד.
ההגדרה הבסיסית של התמכרות היא תלות נפשית ופיזית בחומר או בהתנהגות שמשנים את מצב התודעה. המכור חש דחף בלתי נשלט לחזור שוב ושוב על ההתנהגות הממכרת, גם במחיר של השלכות הרסניות על חייו ועל הסובבים אותו. למרות שלעתים ההתנהגות מתחילה כבחירה מודעת, עם הזמן היא הופכת לצורך קיומי שאינו ניתן לשליטה. המכור ממשיך בהתנהגותו גם כשברור לו שהיא פוגעת בו, כי איבד את היכולת להתנגד לדחף הפנימי.
נתונים מדאיגים על התמכרויות בישראל
לפי נתונים עדכניים של המרכז הישראלי למחקר בהתמכרויות, כיום סובל אחד מכל שבעה ישראלים (כ-14% מהאוכלוסייה הבוגרת) מהתמכרות כלשהי, בחומרים או בהתנהגויות. המשמעות היא שכמעט בכל משפחה, בניין או שכונה נמצא לפחות אדם אחד הנאבק עם מחלת ההתמכרות, גם אם הדבר אינו גלוי לעין. זוהי בעיה רחבת היקף הרבה יותר ממה שהחברה מודעת ומוכנה להודות בה. ההערכות הללו אינן כוללות התמכרויות אחרות כמו סיגריות (ניקוטין) , אלא רק למשני תודעה. התמכרויות אלה לעיתים מהוות נטל כבד על הפרט, על המשפחה ועל החברה כולה, הן ברמה הכלכלית והן ברמה הנפשית והרגשית.
איך מתפתחת התמכרות?
ההתמכרות אינה מתפרצת ביום בהיר אחד, אלא מתפתחת כתהליך הדרגתי וזוחל. בתחילה, השימוש בחומר או בהתנהגות הממכרת הוא לרוב מקרי או חברתי, מתוך מטרות כמו להשתלב, להרגיש טוב יותר, להירגע או להתמודד עם לחץ. בשלב זה עדיין מדובר בבחירה מודעת של האדם, שנעשית לעתים ללא מודעות להשפעות השליליות שלה. אבל ככל שהשימוש חוזר על עצמו, כך הוא הופך להרגל קבוע ודחוף יותר. מאחורי תהליך ההתמכרות עומד מנגנון מוחי מורכב שיוצר חיבור בין "בעיה" כלשהי שממנה סובל האדם (כאב נפשי, חרדה, בדידות, שעמום וכו') לבין "פתרון" זמני שמספקת ההתנהגות הממכרת. חשוב לומר, שהחיבור הזה לרוב קורה שלא בצורה מודעת, נוצר חיווט במוח. ככל שהקשר הזה מחזק, כך הולך ונשחק כוח הרצון והשליטה העצמית של האדם, עד שלבסוף הוא מוצא את עצמו כבול בתוך התלות והדחפים האוטומטיים שהיא יוצרת.
זה לא תמיד ברור ושקוף
ההתדרדרות לתוך ההתמכרות אינה תמיד גלויה וברורה, לא למכור עצמו ובטח שלא לסביבה. יש אנשים שמצליחים לתפקד ולשמור על חזות נורמטיבית למרות ההתמכרות, לפחות למראית עין ולפרק זמן מסוים. לעתים דווקא מכורים לחומרים לא חוקיים יודעים להסתיר היטב את הבעיה, מתוך חשש מתיוג ומהשלכות החברתיות והמשפטיות. אצל אחרים, ההתמכרות עשויה להתבטא בצורה סמויה יותר, למשל בהתנהגויות כפייתיות שנתפסות כ"נורמליות" כמו אכילת יתר, עבודה מופרזת או גלישה כפייתית ברשתות החברתיות. אבל גם אם ההתמכרות אינה ניכרת מיד כלפי חוץ, היא תמיד "מכרסמת" את האדם מבפנים, מערערת את שלוות נפשו ואת תחושת השליטה והערך העצמי שלו. ההתמכרות שוכנת עמוק בנבכי הנפש, מעוותת את תפיסת המציאות ומעכירה את שיקול הדעת.
סימני אזהרה להתמכרות
למרות שההתמכרות לא תמיד גלויה, ברוב המקרים אפשר לזהות כמה סימנים מעוררי דאגה בהתנהגות של האדם הסובל ממנה. סימנים נפוצים כוללים:
- שינויים בדפוסי השינה והאכילה, כולל עירות מוגזמת או ישנוניות, אכילת יתר או חוסר תאבון.
- קושי לעמוד בהתחייבויות ובסדר יום קבוע, כמו איחורים או היעדרויות מהעבודה / מהלימודים, ביטול תוכניות ברגע האחרון וחוסר אחריות.
- בעיות כספיות וחובות, נטילת הלוואות, מינוסים בחשבון הבנק, הימורים מופרזים, קניות דחף בלתי נשלטות.
- תנודות קיצוניות במצב הרוח, מעברים פתאומיים בין אופוריה לדיכאון, התפרצויות כעס ואלימות חסרות פרופורציה.
- חוסר שקט מתמיד, קושי להירגע ולהישאר במקום אחד, נטייה להסתגר שעות ארוכות, עצבנות ועוינות כלפי הסביבה.
- איבוד עניין והזנחה של תחביבים, פעילויות ומערכות יחסים שהיו חשובים בעבר, התנתקות חברתית.
- שקרים והסתרה של ההתנהגות הבעייתית, התגוננות והכחשה שיש בעיה, טענות שהכל בסדר ובשליטה.
- תלות נפשית ופיזית בחומר או בהתנהגות ממכרת, הופכת למרכז הווייתו של האדם. הוא אובססיבי לגביה ומוכן לעשות הכל כדי להשיג אותה.
אם אתם מזהים אצל אדם קרוב תופעות כאלה לאורך זמן, כדאי שתהיו ערניים לאפשרות שמדובר בהתמכרות. יחד עם זאת, חשוב שלא תמהרו להסיק מסקנות או להדביק תוויות, אלא תנסו להבין לעומק את המצב.
אתגר ההכחשה
אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם התמכרות היא הכחשת הבעיה. מעצם טבעה, ההתמכרות מעוורת את האדם לחומרת מצבו ולהשלכות ההרסניות של התנהגותו. המכור מתקשה להודות בפני עצמו ובפני אחרים שאיבד שליטה, ונוטה להמעיט בערך הבעיה ולהסביר אותה בתירוצים שונים.
ההכחשה יכולה לנוע על רצף רחב - החל מהתעלמות מוחלטת מקיומה של בעיה ("אני לא מכור, הכל בסדר, אני סתם נהנה מדי פעם"), דרך מזעור חומרתה ("יש לי קצת בעיה, אבל זה לא נורא, אני שולט במצב ויכול להפסיק מתי שארצה"), ועד להודאה חלקית מלווה בהבטחות שווא ("אני יודע שיש בעיה, תן לי עוד שבוע ואני אפסיק סופית"). ההכחשה משרתת את ההתמכרות ומאפשרת לה להמשיך ולהתקיים. כל עוד המכור לא מוכן להכיר במלוא חומרת מצבו, הוא לא יוכל לקבל עזרה ולצאת למסע ההחלמה.
מחלה שדורשת טיפול ותמיכה
חשוב להפנים שהתמכרות היא מחלה כרונית הדורשת טיפול וליווי מתמשכים. בדומה למחלות כרוניות אחרות כמו סוכרת או לחץ דם גבוה, אין בנמצא "תרופת פלא" שתבטל את ההתמכרות בן לילה. ישנם טיפולים תרופתיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם ההיבטים הפיזיולוגיים של הגמילה, אך הם לא מהווים פתרון של קבע. הדרך היחידה להחלמה אמיתית עוברת דרך עבודה מעמיקה ויסודית על הגורמים הנפשיים, הרגשיים וההתנהגותיים שהובילו מלכתחילה להתמכרות. מדובר במסע ארוך וקשה, שעשוי להימשך שנים ולעתים אף כל החיים. למכור יש "נקודה עיוורת" לגבי עצמו וקשה לו לראות בבהירות את הדפוסים ההרסניים שלו. לכן הוא זקוק לעזרה חיצונית שתלווה אותו ותדריך אותו בדרך - מטפלים מקצועיים בהתמכרויות, קבוצות תמיכה, ובמקרים מסוימים אף אשפוז במסגרת שיקומית.
חשוב להבין שהמכור אינו יכול לחלץ את עצמו מההתמכרות לבדו בכוח המחשבה או הרצון, לצפות ממנו "פשוט להפסיק", זו בקשה וציפייה שהאדם לא יכול לעמוד בה, בשל התלות , הצורך הקיומי שלו בהמשך ההתנהגות.
עזרה חיצונית ומקצועית היא הכרחית לטובת עליה על דרך ההחלמה.
תקווה לשינוי ולהחלמה
למרות כובד האתגר, חשוב לזכור שתמיד יש תקווה. אנשים יכולים ומצליחים לעלות על דרך ההחלמה מהתמכרות, בכל גיל ובכל מצב. לעתים נדרשים כמה ניסיונות וכישלונות בדרך, אבל מעולם לא מאוחר מדי לשנות כיוון ולבחור בחיים. כמשפחה וכחברה, ככל שנגלה הבנה ורגישות כלפי תופעת ההתמכרות, ונשכיל להושיט יד לסובלים ממנה מבלי לשפוט או להוקיע אותם, כך נקל על דרכם חזרה מהשוליים.
אם גם אתם מתמודדים עם התמכרות, בין אם אצלכם או אצל אדם קרוב, דעו שאינכם לבד. אל תתביישו לבקש עזרה ותמיכה. פנו לאנשי מקצוע, שתפו את האנשים הקרובים לכם, הצטרפו לקבוצת תמיכה. ההתמכרות אמנם חזקה, אבל אתם חזקים ממנה. עם ההכוונה והכלים הנכונים, ועם כוחה המרפא של שותפות אנושית אמיתית, תוכלו לצמוח מתוך המשבר הזה ולצאת ממנו מחוזקים יותר, חופשיים יותר ושלמים יותר. הדרך לא תהיה קלה, אבל היא אפשרית והיא שווה את המאמץ. זכרו, יש טוב, ויש תקווה.
Comments